פסק-דין בתיק ע"א 3323-07

1.         הערעור דנן, הוגש על ידי המערער (להלן: הבנק) כנגד המשיבים דלעיל וכן כנגד צדדים נוספים, וכשעניינו של הערעור בהשגה על אחת מקביעותיו הרבות של בית משפט קמא.

ערעור זה הינו חלק ממסכת ערעורים שהוגשו על פסק דינו של בית משפט קמא (ת.א. 16151/92 מיום 30.5.07). 

2.         עוד ביום 5.10.10 נשמעו הטיעונים של הבנק וכן של המשיב 1 בכל הקשור לערעור הבנק. כך גם בו ביום ניתן פסק דין חלקי, אשר לפיו התקבל ערעור הבנק כנגד הצדדים האחרים, ובכפוף לאשר הוצהר על ידי הבנק.

בנסיבות כפי שפורטו בהחלטה מאותו יום, ניתנה האפשרות למשיבה 2, אשר לא הגישה עיקרי טיעון, ובהסכמת הבנק, להודיע לבית המשפט כי היא מצטרפת לטיעוני המשיב 1, או שהיא מצטרפת לעמדת הצדדים האחרים, כך גם כי היא תהא רשאית להגיש טיעונים בכתב ובאופן שלא יצריך הופעתה בבית המשפט, תוך ציון כי אי הגשת הטיעונים כמוה כאי התייצבות.

כך גם התייחס בית המשפט לנושא היזקקות המשיבה 2 לעזרה של הסיוע המשפטי.

3.         מכל מקום, בגין הערעורים האחרים שהיו תלויים ועומדים, סברנו כי לא יהיה מקום ליתן פסק דין בערעור זה בנפרד, מה עוד שחרף אי הגשת הנדרש על ידי המשיבה 1 סברנו כי יש להמתין להתייחסותה, עד למועד שנקבע לאחר מכן.

מכל מקום עד היום לא הוגש מאומה מטעם המשיבה 2, כטענות לגופם של דברים או בחירה באחת החלופות דלעיל.

4.         בגין סיבות שאין כאן המקום לפרטן, נקבע דיון בערעורים אחרים הקשורים לפרשה רק ליום 13.6.12 אך הצדדים לאותם ערעורים הגיעו להסדרים שונים אשר ניתן להם תוקף של פסק דין.

נוכח עבור הזמן, סבר בית המשפט כי יש מקום שהבנק ישקול עמדתו אם עומד הוא על ערעורו, הכל כמפורט בפרוטקול הדיון מהמועד האמור, בו נכחו ב"כ הבנק וכן המשיב 1.

5.         ואכן הבנק הגיש בקשה בה עתר למחיקת הערעור, אשר כאמור, נותר כנגד המשיבים בלבד. בבקשה צויין כי כמגיש ערעור זכאי הבנק לבקש לחזור בו ממנו, כי המשיבים "רק ייהנו מבחינה כספית ממחיקת הערעור" וכי אין עניין מיוחד להכריע בטענת הבנק.

לעניין ההוצאות ציין הבנק כי המשיבה 2 לא התייצבה לדיון ולא הגישה מאומה מטעמה וכי ביחס למשיב 1 לאור מכלול הנסיבות אין מקום לפסיקת הוצאות ולחלופין יש לפוסקן על הצד הנמוך.

במיוחד יפים הדברים מעת שמדובר בבקשה הנובעת מטעמים פרקטיים, וכן בהתחשב בכך שבאינספור בקשות שהבנק נזקק להן, לא נפסקו הוצאות לטובת הבנק.

עוד צויין כי המשיב 1 אינו מיוצג ולא נגרם לו חסרון כיס.

לבסוף צויין כי המשיב 1 לא שילם עד היום הוצאות רבות שנפסקו לטובת הבנק בהליכים הרבים שבין הבנק לבינו.

6.         המשיבים, חרף ההזדמנות שניתנה להם, לא התייחסו למבוקש, וכל שהומצא לבית המשפט "הודעה דחופה מטעם לווה 1 (ועל דעת בנה של לווה 2)" בה צויין כי בגין כח עליון אין בידי המשיבים למסור התייחסותם עד המועד שנקבע "...והם מבקשים להמתין עד שיגישו בקשה מסודרת בתוך 5 ימים מהיום (שתתייחס גם להליכים אחרים שבכוונתם לתקוף)" סתמו ולא פירשו.

7.         כל שנדרשו המשיבים להתייחס ספציפית לנושא הבקשה דנן, ולא בהתייחס להליכים אחרים, מה עוד שלמעט אמירה כללית אין כל נימוק מדוע לא הוגשה ההתייחסות במועד שנקבע.

משכך אין מקום להמתין זמן נוסף והגיעה העת לסיים את אשר נותר להביא לידי סיום בפרשה דנן.

8.         סבורים אנו כי זכאי הבנק לחזור בו מהערעור שהגיש ובמיוחד נוכח ההתפתחויות שאירעו לאחר הגשת הערעור. בכלל זאת, קבלת הערעור בהתייחס לצדדים האחרים, סיום הדיון בערעורים האחרים וחוסר משמעות מעשית להכרעה בערעור.

משכך יש מקום להיעתר לבקשת הבנק למחיקת ערעורו.